18 באוקטובר 2021

מתכון לי

מתכונים במהירות ובקלות

סוף עידן מרקל: רוחות של מהפך


גרמניה בוחרת: ביום ראשון הקרוב יתקיימו בגרמניה בחירות כלליות, שעשויות לעצב מחדש את פני הפוליטיקה הגרמנית ולהשליך על עתידה של אירופה. כ־60 מיליון מצביעים גרמנים יכריעו מי יישב בבונדסטאג, ומי ירכיב את הממשלה הבאה של גרמניה. באותו יום ייערכו גם בחירות לעיריית ברלין.

לאחר כ־16 שנות כהונה של הקנצלרית אנגלה מרקל, מנהיגת איחוד השמרנים, צופים סקרי דעת הקהל ניצחון לשמאל הגרמני, בראשות המפלגה הסוציאל־דמוקרטית בהנהגתו של אולאף שוֹלץ, שכיהן בממשלת "הקואליציה הגדולה" היוצאת כסגן הקנצלרית וכשר אוצר. הסקרים גם קבעו ששולץ, עו"ד בן 63, ניצח בעימות הטלוויזיוני השלישי שנערך בתחילת השבוע בינו לבין שני יריביו – מועמד השמרנים, ארמין לאשט, ומועמדת מפלגת "הירוקים", אנאלנה ברבוק – ובכך הצליח לשכנע בשלושת העימותים את רוב הגרמנים שהוא המועמד המתאים להיבחר כקנצלר.

מבציעים בהצבעה מוקדמת בגרמניה,

למרות שבימים האחרונים מסתמנת התאוששות קלה של השמרנים, שצנחו בסקרים האחרונים לשפל תמיכה היסטורי של 20%, נראה שמפלגות השמאל – כלומר, הסוציאל־דמוקרטים ו"הירוקים" – עומדות להשיג יחד רוב שיאפשר להן לנסות להקים את הממשלה הבאה עם מגוון מפלגות: הליברלים (FDP), השמאל הקיצוני (Die Linke), ובלית ברירה אחרת – גם עם איחוד השמרנים.

האפשרות שלראשונה בתולדות גרמניה המאוחדת תוקם קואליציית שמאל בהשתתפות השמאל הקיצוני, שבשורותיו חברים גם ותיקי המפלגה הקומוניסטית המזרח־גרמנית, הביאה את ראשי איחוד השמרנים להתריע מפני "סכנת גל שמאל" שישתלט על גרמניה. בעזרת איום זה, מקווה צמרת השמרנים לעורר את ציבור הבוחרים הימני ולשכנע אותו להצביע עבורם – במקום למפלגת הימין הפופוליסטית, "אלטרנטיבה לגרמניה" – או להימנע מהצבעה. השמרנים ניסו גם למקד את מערכת הבחירות בסוגיות "חוק וסדר", ביטחון אישי והגבלת ההגירה לגרמניה, אך לבסוף שלטו בסדר היום ענייני שמירת הטבע ואיכות הסביבה, פערים חברתיים ומצוקת הדיור הגוברת.

לבחירות הקרובות בגרמניה יש שני מאפיינים היסטוריים: הראשון – לראשונה בתולדות גרמניה המודרנית, קנצלר מכהן (מרקל) הודיע מראש על פרישה, ולא הודח מהתפקיד בעקבות תבוסה בבחירות או הצבעת אי־אמון בפרלמנט. והשני – לראשונה בתולדות גרמניה המודרנית, על התפקיד הביצועי הבכיר ביותר בגרמניה מתמודדים שלושה מועמדים, ולא רק שניים.

כרזה של המועמד אולף שולץ בגרמניה, צילום: איי.אף.פי

בכל מערכות הבחירות הקודמות, התמודדו על משרת הקנצלר הראשי שתי המפלגות הגדולות ביותר – איחוד השמרנים והסוציאל־דמוקרטים. "הירוקים", שהתחזקו מאוד בשנים האחרונות, ובתקופה מסוימת נראה היה שהם עשויים לנצח בבחירות – החליטו השנה לשבור את המשוואה הפוליטית המסורתית, ולהריץ מועמדת מטעמם. יש לציין שבניגוד ללאשט השמרני וברבוק "הירוקה", מועמד הסוציאל־דמוקרטים, שולץ, אינו עומד בראש מפלגתו, אך נבחר כמועמד לקנצלר בשל היותו נציג הזרם המרכזי יותר במפלגתו, בניגוד להנהגה הנוכחית, הנוטה יותר לשמאל הקיצוני.

מפלגות הבונדסטאג הבא

  • הסוציאל־דמוקרטים (SPD): המפלגה הוותיקה ביותר בגרמניה. שלטה בשנים 1982-1970 ו־2005-1998, והיתה גם חברה בממשלות "קואליציה גדולה" עם השמרנים במשך שנתיים, בסוף שנות ה־60, ובשלוש מארבע הממשלות שהקימה אנגלה מרקל. הישיבה כשותפה משנית בממשלות מרקל הפחיתה משמעותית בתמיכה הציבורית במפלגה – עד להתאוששות המפתיעה בשבועות האחרונים, בעיקר בגלל חולשתו של השמרן לאשט.
  • איחוד השמרנים (CDU-CSU): מורכב ממפלגת הנוצרים־דמוקרטים, שפעילה ב־15 מ־16 מדינות המחוז של גרמניה, וממפלגת הנוצרים־סוציאליים ממדינת המחוז בוואריה – הנחשבת כשמרנית יותר מביניהן. בשנות כהונתה הארוכות של מרקל, זנח איחוד השמרנים את עמדותיו המסורתיות והתמרכז, מה שגרם למצביעים רבים לנטוש אותו ולחפש בית פוליטי אחר – במפלגה הליברלית, ובעיקר במפלגת הימין "אלטרנטיבה לגרמניה".
  • הירוקים (Die Grünen): הוקמה כמפלגת מחאה אנטי־ממסדית. רוכבת על היחלשות שתי המפלגות שמסורתית היו הגדולות ביותר ועל גל הפאניקה הציבורית ממשבר האקלים העולמי. עד לא מזמן נראה היה שתהפוך, לראשונה, למובילה או השנייה בגודלה בבונדסטאג הבא. אלא ששורת שערוריות של "גניבות ספרותיות" וזיופי קורות חיים שנקשרו למועמדת המפלגה לקנצלר, וחשש גובר שתוכניותיהם האקולוגיות של הירוקים יזיקו לכלכלה הגרמנית, הביאו לצניחה מסוימת בפופולריות המפלגה.
  • הליברלים (FDP): היוותה במשך שנים לשון מאזניים, כשלעיתים שיתפה פעולה בהקמת קואליציות עם השמרנים, ולעיתים עם הסוציאל־דמוקרטים. מ־1998 ישבה כמעט ברציפות באופוזיציה (למעט חברותה בממשלת מרקל בשנים 2013-2009). בבחירות ב־2013 נכשלה לראשונה בתולדותיה בחציית אחוז החסימה הגבוה (5%). הפעם היא עשויה להפוך שוב ללשון מאזניים, אם תוותר על הפרופיל הימני הברור שלה ותסייע – לראשונה זה 40 שנה – להקמת ממשלת שמאל.
  • אלטרנטיבה לגרמניה (AfD): הוקמה כתנועת מחאה למדיניות מרקל במשבר היורו, התחזקה במשבר הפליטים בשל התנגדותה לאסלאמיזציה הגוברת בגרמניה ובאירופה, והפכה בבחירות האחרונות לשלישית בגודלה בבונדסטאג ולמפלגת האופוזיציה הראשית. בשל אלמנטים לאומניים קיצוניים בשורותיה היא מוחרמת על ידי שאר המפלגות השוללות כל שיתוף פעולה פוליטי איתה, והשב"כ הגרמני אף ביקש להגדירה כימנית קיצונית.
  • די לינקה (Die Linke): מפלגת השמאל הקיצוני. הוקמה באיחוד בין פעילי שמאל קיצוני שפרשו מהמפלגה הסוציאל־דמוקרטית לבין שרידי מפלגת השלטון במזרח גרמניה הקומוניסטית. בשל הקשרים מהעבר הקומוניסטי, נחשבה בלתי כשירה לקואליציה במישור הלאומי, אך היתה חברה בממשלות מחוזיות במזרח גרמניה לשעבר ובברלין. יידרשו ממנה הרבה ויתורים רעיוניים כדי שתוכל לשבת בממשלה פדרלית.





קרדיט – פורסם לראשונה

מתכונים בקלות ובמהירות!

מתאים לך לקבל את המתכונים באימייל?

אנחנו לא שולחים ספאם! למידע נוסף ניתן לקרוא את מדיניות הפרטיות שלנו.

close
מתכונים בקלות ובמהירות!

מתאים לך לקבל את המתכונים באימייל?

אנחנו לא שולחים ספאם! למידע נוסף ניתן לקרוא את מדיניות הפרטיות שלנו.