18 באוקטובר 2021

מתכון לי

מתכונים במהירות ובקלות

לא רק עבר קודר וכואב: מוזיאון "אנו" חוגג את הזהות היהודית


בחודש מרץ האחרון נפתח סוף־סוף לקהל "אנו – מוזיאון העם היהודי", לאחר עשר שנות תכנון אוצרותי, עיצובי ואדריכלי וארבע שנים של בנייה מושקעת.

המוזיאון, שממוקם במתחם אוניברסיטת תל אביב במקום שהיה מוכר בעבר כבית התפוצות, מונה שלוש קומות וארבעה אגפים המתפרשים על פני 7,000 מ"ר, ובכך הוא מהווה את המרכז הגדול והמקיף בעולם בתחומו, כמתבקש מכזה שמקומו בישראל. במקום ניתן ליהנות ממאות מוצגים מקוריים מרחבי העולם, עשרות סרטים שהופקו במיוחד, מיצגי אינטראקטיב – והכל בהיקף טכנולוגי שלא נראה כמותו בארץ וכמוהו קיימים רק מעטים בעולם.

אך מלבד לספר את סיפורו מעורר ההשראה של העם היהודי, "אנו" נושא עמו בשורה חדשה. לא עוד רק עבר קודר וכואב. העם היהודי ללא ספק עבר תלאות, אך כיום יש לו הרבה במה להתגאות, ומותר גם לנגוע ומותר לאהוב. כאן נפגשים יהדות אשכנז ויהדות ספרד, קיגל ירושלמי וקוסקוס מרוקאי (אם תרצו, תקבלו שם גם מתכונים), אלברט ואריק איינשטיין, עפרה חזה ולאונרד כהן, וודי אלן וחנה רובינא, אסתי לאודר ואלבר אלבז, קפקא, הרמב"ם, ג'רי סיינפלד ואפילו מירי פסקל מ"אחד העם" – ועוד רבים־רבים אחרים.

חזון המותג החדש "אנו" הוא להפוך את הזהות היהודית למושא לגאווה, להדגיש את המשותף מבלי למחוק את השונה, לשמש מקור לעוצמה פנימית בקרב כל חלקי העם היהודי ברחבי העולם, ולחזק את תחושת השייכות של כולנו לסיפור היהודי הגדול לדורותיו.

"כל אומה ראויה למקום אשר מספר את סיפורה, ומעניק לאנשיה גאווה במי שהם, במורשתם ובשורשיהם", אומרת אירינה נבזלין, יו"ר הדירקטוריון של המוזיאון ונשיאת הקרן הפילנתרופית נדב. "זוהי זכות גדולה לקחת חלק בטרנספורמציה של המוסד הזה, כשהמוזיאון ישמש אותנו כמגדלור לזהות ולתרבות היהודית, ולחגיגת ההיסטוריה והעתיד הייחודיים שלנו".

מנכ"ל המוזיאון דן תדמור מוסיף כי "מעולם לא היה חשוב יותר להבליט את מה שקושר אותנו יחד כעם: ההיסטוריה שלנו, התרבות, הערכים ותחושת השייכות. המוזיאון מייצג את מה שניתן להשיג דרך סבלנות, התמדה ותשוקה. 'אנו' מבקש להפיץ את הבשורה שזהות יהודית היא חגיגה מרהיבה השייכת לכולנו".

מוזיאון אנו (צילום: רוני כנעני)מוזיאון אנו (צילום: רוני כנעני)

קומה 3 – הפסיפס

מוזיאון העם היהודי מתחיל בהווה, בימינו, בקומה שמעלה על נס את התרומה האדירה של היהודים בתקופה המודרנית לתרבות האנושית. באמצעות שילוב של אורות וצבעים, מאות מוצגים, מיצגי אינטראקטיב חדשניים, מוזיקה בגוונים שונים וסרטים מרחיבי דעת פורשת הקומה הזו מגוון של יוצרים ויוצרות מכל קצווי הקשת היהודית, שמביאים עמם את המרחב הססגוני והמרתק של זהויות ותרבויות יהודיות בימינו – דרך הפולקלור והאומנויות, השפה והספרות, הזרמים ביהדות ותרומת יהודים לאנושות.

לאוהבי הקולנוע והטלוויזיה, הספרות והתיאטרון, המוזיקה והאופנה זו חגיגה של ממש, משום שעד כה לא היה מקום שהוצגו בו כך לראווה, זה לצד זה, הדמויות וסמלי התרבות האהובים על כולנו.

במתחם הקולנוע תצפו בסרט שמתאר את השפעתם העצומה של היהודים על תעשיית הקולנוע העולמית, שהוליווד לא הייתה מה שהיא בלעדיהם. תעברו על פני תמונותיהם של כוכבי טלוויזיה בינלאומיים ותופתעו לגלות שמות רבים שלא ידעתם שהם חלק מהמשפחה היהודית הגדולה.

בין המיצגים התסריט המקורי של "אודיסאה בחלל" של סטנלי קובריק, וגם בובת אי.טי המקורית מסרטו של סטיבן שפילברג – שעדיין ממוקם גבוה ברשימת הסרטים המצליחים בכל הזמנים.

באגף אחר בקומה, שמוקדש להומור היהודי ולמאפייניו, תוכלו לשבת בהעתק מדויק של הסלון של ג'רי מהסדרה "סיינפלד" – ולהתרווח מול הטלוויזיה. בחדר נוסף, המעוצב כחדר המשפחה של כל בית ישראלי בשנות ה־70 וה־80, תוכלו גם לזפזפ בין "קרובים קרובים" ל"זהו זה" המיתולוגיים ועוד תוכניות שנעים להיזכר בהן. גם בובות שעווה של "ארץ נהדרת" נמצאות כאן, אבל די, לא נגלה לכם הכל. רק נספר שהילדים שבחבורה עפו.

במתחם המוזיקה, לצד התלבושת התימנית המסורתית של עפרה חזה בצילומי הקליפ ההיסטורי של "גלבי", והגיטרות של לאונרד כהן וג'ין סימונס מלהקת קיס (שנולד בטירת כרמל בשם חיים ויץ), תאזינו ליהודים ששינו את פני המוזיקה בארץ ובעולם ותוכלו ליצור שירים חדשים בעזרת מיקס של קטעים מכל הז'אנרים. אישית, רק כאן נתקעתי כמעט שעה.

עוד בקומה הזאת – מיצגי אינטראקטיב חדשניים שבהם יכולים המבקרים "לבשל" ולגלות מסורות והמצאות במטבח היהודי עם שפים מפורסמים. על גבי מסך ענק תקבלו את רשימת המצרכים ואופן ההכנה של מנות מנצחות כמו מרק עוף עם קניידלך, קוסקוס, מעקודה, קיגל, צימעס ועוד. את המתכונים תוכלו לקבל ביציאה מהמוזיאון.

מאחורי מיצגי האינטראקטיב המרהיבים, רצועות המוזיקה והסרטים המקוריים עומדים יוצרים ויוצרות מכל קשת התרבות והאומנות בישראל. בין השמות הבולטים שסייעו במלאכה: דוד אופק ("בת ים-ניו יורק", "מתיר עגונות"); קרן מור ("החמישייה הקאמרית", "קופה ראשית"); שאנן סטריט (הדג נחש); לנה רובנקו ("צבע טרי"); ירמי פינקוס ("הארץ") ואסף חנוכה ("ואלס עם באשיר").

מוזיאון אנו (צילום: רוני כנעני)מוזיאון אנו (צילום: רוני כנעני)

קומה 2 – המסע

באמצע המאה ה־20 יצא ההיסטוריון היהודי פרופ' שלום (סאלו) בארון בקריאה דרמטית להחליף את עדשות המשקפיים שדרכן אנו מביטים על ההיסטוריה היהודית, עדשות שצבועות בצבע אחד – שחור. ההיסטוריה שלנו, טען בארון, אינה רק "היסטוריה של יללות". יש בה גם משיכות מכחול עזות מבע של יצירה ורוח, שגשוג והצלחה, גאונות ויזמות. מדוע אנו מתעקשים להסתיר מהעולם את כל היופי הזה?

מאז אמירתו ההיא של פרופ' בארון חלפו כמה עשרות שנים, שבהן חרף השואה ואסונות נוספים צבר העם היהודי הישגים בלתי נתפסים, הרחיב את תמונת העולם ההיסטורית שלו, כשאין ספק שהציוויליזציה היהודית חיה ובועטת. אז נכון לעשור השלישי של המאה ה־21, אולי עלינו לשאול את עצמנו אם לא הגיע הזמן להציג את הסיפור המדהים שלנו דרך משקפיים פלורליסטיים שמייצגים את כולם.

בקומה השנייה של המוזיאון נגלה את סיפורו הייחודי והמתמשך של העם היהודי, מהעת העתיקה ועד ימינו. שביל הביקור בקומה זו מאפשר לפגוש את המרכזים היהודיים הגדולים בכל התקופות. מהעת העתיקה – אלכסנדריה, ארץ ישראל ובבל, שם נתוודע לענקי הרוח שיצרו את התלמוד הבבלי, לצד חיי יומיום ואמונות מיסטיות שניהלו דיאלוג עם התרבות ההלניסטית והבבלית.

משם אל ימי הביניים, עם תור הזהב של ספרד ובו דמויות כמו "הנשר הגדול" – הרמב"ם, המשורר אבן גבירול והאסטרונום אברהם אבן עזרא. לצדם סיפורה של יהדות אשכנז, שהוציאה מקרבה מלומדים כמו רש"י ורבנו גרשום, כמו גם בתי כנסת שנשים התפללו ולמדו בהם תורה.

דרך התפתחותן של האמונה והיצירה היהודית לאורך הדורות, ותוך מפגש של דיאלוג תרבותי ואומנותי בין עבר להווה, עובר השביל שלנו אל "המפץ הגדול" – ראשית העת החדשה. שם נפגוש בהשפעתה של המצאת הדפוס על החיבור בין יהודים מקהילות שונות ברחבי העולם. אחר כך נמשיך לתקופת הנאורות, ההשכלה והאמנציפציה, שבעקבותיה נפגוש את הבחירות שעשו יהודים שונים בתפוצות, במזרח ובמערב, אל נוכח המציאות המשתנה.

כל אלה מובילים את השביל אל המאה ה־20, שבה סער הרחוב היהודי מתנועות פוליטיות רבות ומגוונות, ובראשן הציונות, ומפריחתה של תרבות יהודית חילונית. עולם תוסס וססגוני שנקטע באחת בשואה, שגם היא מוצגת כאן במלוא הכבוד הראוי לה בלי ניסיון לטאטא מתחת לשטיח תקופות אפלות, שהרי אי אפשר.

סיום הקומה מבטא את השינויים המפליגים שחלו בעם היהודי אחרי השואה – הקמת מדינת ישראל, הגירות מסיביות בחיפוש אחר מולדת חדשה, הגירוש מארצות האסלאם, ירידת מסך הברזל על יהדות ברית המועצות והמגוון התוסס והחיוני של הקהילות היהודיות בימינו.

מוזיאון אנו (צילום: יוספה קמחי)מוזיאון אנו (צילום: יוספה קמחי)

קומה 1 – היסודות

הקומה האחרונה של המוזיאון, שהיא למעשה קומה מספר 1, מציגה את האדנים הראשיים שעליהם בנויה היהדות בהיבטיה הייחודיים והאוניברסליים. מהסיפור התנ"כי והשפעותיו על תרבויות העולם, דרך היסודות הייחודיים הכוללים את השבת, הברית ולוח השנה העברי.

"הללויה!", גלריית בתי הכנסת הייחודית במוזיאון, חוגגת את החיים והתרבות שצמחו וצומחים בבתי הכנסת מאז ועד היום, וכוללת 21 דגמים של בתי כנסת משוחזרים מתקופות וממקומות שונים. אי אפשר שלא לתהות בהתבוננות בהם, אם כפי שאנו מבקרים בארצות רחוקות ומתפעלים מכנסיות וממסגדים מפוארים היינו מתפארים גם בבתי הכנסת שלנו לולא אלה הוחרבו. כיום נותרנו בעיקר עם בתי כנסת קטנים וצנועים בדרך כלל, אך הם טומנים בחובם עושר תרבותי והיסטוריה מפוארת לא פחות.

ואטרקציה נוספת, הפעם לקטנטנים: בקומת הכניסה מוזמנים הילדים לחלוץ נעליים ולהשתולל ב"מתחם הגיבורים" הענק והצבעוני להפליא, שמוקדש רק להם, הגיבורים הקטנים. בדיוק כמו שהם אוהבים – עם מרחבים להתרוצץ בהם, מסכי מגע, פינות ישיבה ויצירה, משחקים אינטראקטיביים והמון מידע מחכים ומעורר השראה. כי אם כבר לרוץ – אז כמו אסתר רוט שחמורוב, ואם כבר לשחק בבובות, בגדים ואקססוריז – אז שילמדו על הדרך משהו מדונה קארן ואלבר אלבז. ובואו נסכים שלא יזיק לשחק במשחקי חשיבה, אם הם "בתוך הראש" של אלברט איינשטיין למשל.

בכלל, אפשר להסתובב שעות במוזיאון ולהתבונן במוצגי המקור הרבים, שמאחורי כל אחד מהם סיפור גדול. תחשבו על מכונת הכתיבה המקורית שבה חיבר יצחק בשביס זינגר את "העבד"; המהדורה הראשונה המודפסת של "תיקוני הזוהר"; הצווארון הרקום מגלימת שופטת בית המשפט העליון האמריקאי רות ביידר גינסבורג; עותק מההוצאה הראשונה של "הגלגול" מאת פרנץ קפקא; התחריט המקורי מכרוניקת נירנברג הנדירה; גלימת "המלך ליר" שלבש שלמה מיכאלס בתיאטרון היהודי במוסקבה; שמלת הכלה שעיצב אלבר אלבז ותרם אותה למוזיאון ימים ספורים לפני מותו באפריל השנה, ועוד פריטים מקוריים ומרגשים.

הפתיחה בשנת הקורונה, אחת השנים הקשות שידע עולם התרבות, היא ללא ספק האתגר הגדול מכולם", מציינת מנהלת הפרויקט מדי שביד. "לצד הזכות בהקמת וניהול המוזיאון היהודי הגדול והמקיף בעולם הייתה לנו גם הזכות, דווקא בתקופה זו, להמשיך להעסיק מאות אומנים ויוצרים".

אוצרת המוזיאון ד"ר אורית שחם־גובר מסכמת ואומרת ש"ציפינו ליום הזה במשך עשר שנים. זה היה מסע אינטלקטואלי ורגשי, שהקיף כמעט כל דיסציפלינה תרבותית, אומנותית וטכנולוגית. אנו נרגשים להציג את הסיפור של העם היהודי בשלמותו, מהעבר ועד היום". 





קרדיט – פורסם לראשונה

מתכונים בקלות ובמהירות!

מתאים לך לקבל את המתכונים באימייל?

אנחנו לא שולחים ספאם! למידע נוסף ניתן לקרוא את מדיניות הפרטיות שלנו.

close
מתכונים בקלות ובמהירות!

מתאים לך לקבל את המתכונים באימייל?

אנחנו לא שולחים ספאם! למידע נוסף ניתן לקרוא את מדיניות הפרטיות שלנו.